ראשית – סוף מעשה במחשבה תחילה. השלב הראשון במניעה הוא אבחון נכון על ידי מומחה ברפואת חניכיים. יש לוודא כי אין מחלת חניכיים פעילה טרם התקנת שתלים, ובמידה ויש – לטפל בה לפני התקנת השתלים על מנת למנוע זיהום שלהם מחיידקים הקיימים בחלל הפה. אם מחלת החניכיים לא מטופלת, סיבוכים מאוחרים סביב השתלים יתרחשו בסבירות גבוהה הרבה יותר.

מחלת חניכיים (או : פריודונטיטיס) הינה מחלה זיהומית, הנגרמת על ידי חיידקים. הזיהום החיידקי גורם לדלקת אשר במידה ואינה מטופלת גורמת להרס הרקמות התומכות בשיניים – החניכיים והעצם שתחתיהן. מחלת חניכיים שאינה מטופלת תוביל בסופו של דבר להתרופפות השיניים עד אבדנן. קיימים שני סוגים מרכזיים של מחלת חניכיים – מחלה כרונית המתקדמת לאט, ומחלה אגרסיבית המתאפיינת בהתקדמות מהירה. מחלת חניכיים מהווה גורם מרכזי לאבדן שיניים לאחר גיל 40 ונזקיה עשויים להוביל לפגיעה משמעותית באיכות החיים.

מחולל המחלה הינו הזיהום החיידקי ולכן צעד ראשון במניעה וטיפול במחלת חניכיים הוא שמירה על נקיון השיניים באופן קפדני. גורמים נוספים המשפיעים הינם נטייה גנטית; גורמים סביבתיים שהמרכזי בהם הוא עישון; וגורמים בריאותיים – כגון סכרת, דיכוי חיסוני, שינויים הורמונליים ועוד. בעוד שאת הגנטיקה לא ניתן לשנות, ניתן להשפיע על קצב התקדמות מחלת החינכיים באמצעות סילוק או טיפול בגורמי המשנה שצויינו לעיל.

סימנים הבולטים הינם דימום מהחניכיים, נפיחות וכאבים בחניכיים, ריח רע מהפה, שיניים מתנדנדות או אשר שינו את מקומן (התעקמו או פתחו מרווחים שלא היו לפני כן). יחד עם זאת, במקרים רבים הסימפטומים אינם אקוטיים ורבים אינם מרגישים במחלה עד לשלבים מתקדמים. לכן – אם אתם חשים בסימנים אלו כדאי להבדק אצל מומחה חניכיים על מנת לשלול מחלת חניכיים או לטפל בה במידת הצורך. אם הינכם בעלי הסטוריה משפחתית של מחלת חניכיים, הינכם מעשנים או חולי סכרת מומלץ להגיע לבדיקת מומחה לחניכיים מדי שנה. מאחר ואחרי גיל 40 חלק גדול מהאוכלוסיה מתחיל להראות סימני מחלת חניכיים, מומלץ גם כן להגיע ולהבדק על מנת לאתר ולעצור את מחלת החניכיים בשלביה המוקדמים..

שתלים הם פתרון מצויין להחלפת שיניים שנעקרו ממגוון סיבות, אולם אינם "פתרון קסם". אם יש לך מחלת חניכיים שאינה מטופלת ומתוחזקת בקפדנות, גם השתלים עלולים להפגע על ידי מחלת חניכיים היחודית להם (נקראת פרי-אימפלנטיטיס), אשר לרוב הינה הרסנית לא פחות ממחלת חניכיים סביב שיניים, ולעיתים אף יותר. לכן, רצוי לנסות לשמור עד כמה שניתן על השיניים הטבעיות, ולדאוג לטיפול בחניכיים לפני ביצוע שתלים.

הקצעת שורשים, הנקראת גם לעיתים "גרידת חניכיים" או "ניקוי עמוק" הינה הטיפול הראשוני במחלת חניכיים, לאחר שהמתרפא קיבל כלים לשמירה על הגיינת הפה. תחת הרדמה מקומית, מסולקים מעומק כיס החניכיים חיידקים, משקעים כגון אבנית ורעלנים של חיידקים במטרה לקבל פני שטח שורש חלקים ונקיים מגורמים מזהמים מגרים אשר יאפשרו ריפוי של החניכיים. תופעות הלואי הנפוצות הינן רגישות בחניכיים, רגישות בלסיעה ורגישות לחום וקור בתקופה הראשונה לאחר הטיפול, תופעות החולפות בהדרגה, אצל כל אחד לפי קצב הריפוי שלו. התוצאות להן אנו מצפים הינן ירידה ברמת הדלקת (המתבטאת בפחות נפיחות, אודם, דימומים, ריח) וצמצום עומק כיסי החניכיים. במקרים רבים יביא הטיפול גם להפחתה בניידות של שיניים אשר אחיזתן בפה התרופפה.

ניתוחי חניכיים, ביצוע השתלות, הקצעות שורשים וטיפולים נוספים מסוג זה הינם טיפולים מקצועיים אשר בהם אנו שמים דגש על התוצאה המקצועית לפתרון הבעיה או המחלה וזאת בד בבד עם דאגה רבה לנוחות המטופל, הן בתהליכי ההכנה, תוך כדי ביצוע הפרוצדורה ולאחר מכן בשלבי ההחלמה המידיים (לאחר הקימה מכסא הטיפול), עובר דרך שעות וימי ההחלמה הראשונים וכלה בהחלמה המלאה. הטיפולים עצמם מלווים בהרדמה מקומית ובשיכוך כאבים המאזנים בין הצורך למנוע כאב יחד עם היכולת לחוש את המטופל ואת צרכיו. לאחר הטיפול ניתן דגש על שיכוך כאבים ככל שנדרש ומעקב אחר שלבי ההחלמה כולל בתוכו מרכיב משמעותי של תחושה ונוחות המטופל.

לאחר סיום ניתוח חניכיים (עקירה, שתל וכו') יש להמנע בשעות הראשונות מאכילה ושתייה במיוחד של מזון ושתיה חמה. לאחר כ-3 שעות ולמשך 24 השעות הראשונות ניתן לאכול מאכלים רכים וקרים או פושרים בלבד. מומלץ להימנע מפעילות גופנית מאומצת ובמידת הצורך ניתן לעשות שימוש במשככי כאבים כגון אקמול. מיום למחרת הניתוח מומלץ לשטוף את הפה עם שטיפות כלורהקסידין (מוצרים מקובלים – תרודנט או קורסודיל) כ-10 מ"ל למשך דקה פעמיים ביום לפי המלצת הרופא. במידה ומורגש כאב חד ניתן להניח חפץ קר על הלחי לשיפור והקלה. יש להקפיד לקחת תרופות לפי הוראות הרופא ולהגיע להסרת תפרים וביקורות במועד שנקבע..